גיבוי אוטומאטי של ספריות באנדרואיד 5.0 (Lollipop) עם אפליקציית Photos

 Some hebrew preface, the short guide for folders auto backup in Lollipop Google+ Photos will be in English as well

מאז ששדרגתי לLollipop לא הבנתי למה הפסקתי לראות את התמונות שאני מקבל בוואטסאפ המשפחתי בגיבוי האוטומאטי של גוגל.
מאז שPhotos קיימת באנדרואיד, כשאפליקציה מתחיל לשמור תמונות, היא יוצרת ספריה על המכשיר (Nexus 5 במקרה שלי) ומייד Photos מקפיצה הודעה ״האם לגבות את התמונות בספריה הזו?״. זה עבד נהדר בKitKat, וזה אפילו קרה לי ב-Lollipop, מה שהפך את החידה לגדולה יותר.

ניסיתי לשחק עם ההגדרות (לא מספיק כנראה ועל כך מייד), לחפש באינטרנט, נאדה. כלום. ולכן גם בשבילי וגם בשביל קוראים שיעשו חיפוש קצר בגוגל, הנה מדריך בשלוש תמונות על איך לסדר את זה.

1. הקליקו על כפתור התפריט באפליקציית גוגל+ / Tap the menu button on your Google+ app
   
2. גללו מעט למטה עד שתראו את אפשרות On device, הקליקו עליה / Scroll down until you see the "On device" option, tap on it
   
3. בחרו את הספריות שברצונכם לגבות על ידי הקלקה על הענן הקטן ליד כל שם ספריה / Choose the folders you wish to Auto Backup by tapping the small cloud next to the folder's name
   

That's it!

מקווה שזה עזר למישהו, כי אני כבר התחרפנתי לגמרי.

גלישה ואני #1

אני לא קורא לעצמי גולש מהסיבה הפשוטה שאני לא מוצלח בזה, אני מנסה לגלוש מדי פעם וההצלחות מעטות מאוד. ההנאה העיקרית שלי מגיעה (כרגע) מהמאבק בגלים, ופרט לכך אני נהנה לקרוא על גלישה באתרים הקשורים לעולם ולקהילה הזו. רק שמדי פעם אני נתקל במשהו שקצת מטלטל אותי (לא יותר מדי, אני בכל זאת בורגני מסריח)

http://www.surfermag.com הוא אתר מדהים. מכסה את הענף מכל הכיוונים שאחד החביבים עלי הוא הכיוון האקולוגי. תרבות הגלישה קשורה בעבותות לסביבה מהסיבה הפשוטה שאף אחד לא אוהב לגלוש במי ביוב. כמובן שזה מתפתח הרבה מעבר לזה למשל, הכתבה הבאה: http://www.surfermag.com/features/fracking-in-california/
פחות מ-500 מילה על הפקת נפט באמצעות fracking – סידוק (בארץ מדובר על השיטה הזו כדי להפיק נפט מפצלי שמן) לאורך החוף בדרום קליפורניה. אני לא רוצה להכנס לחסרונות השיטה או ההשפעות הסביבתיות כי זה דיון ארוך מדי לאיש עם יכולת ריכוז קצרה כשלי. המודעות לזיהום הים גורמת לאתר הזה להעלות את המודעות של קוראיו לעובדה שאין פיקוח ממשלתי על הקידוחים האלו לאורך החוף בשונה מהעובדה שיש פיקוח ממשלתי על קידוחים בים עצמו… זה נהדר, ואגב, בארץ גולשים מעלים את המודעות לאיכות המים כל הזמן, הבעיה היא שזה לא מגיע לתקשורת המיינסטרים.

הופ, הנה מגיע הצד המטלטל. וידאו מופלא על שבירה שמאלית ארוכה במיוחד באנגולה http://magicseaweed.com/news/angola-and-the-3km-wave/5572/ (יש כתבה, מצרף את היוטיוב למטה בכל מקרה לעצלנים)
פשוט כייף לשבת וללחוץ פליי ולחכות לוידאו, רק שבדרך יש תמונות של אנגולה (תזכורת, מלחמת אזרחים עקובה מדם השאירה מדינה שבורה) ובכל הוידאו לא עלה העניין של הסביבה האנושית הנוראית באנגולה שמצולמת בחטף בתחילת הוידאו.

ניסיתי לחשוב על שורה תחתונה, אבל אין, אני מנסה לנקות את המצפון על ידי המודעות שלי לעולם הניגודים הזה. זה לא ממש מצליח ועדיין, אני ממשיך לצפות בוידאו כי בכל זאת, שבירה שמאלית של שלושה קילומטרים. אין עוד כזה דבר במקום אחר בעולם.

תינוקות מתים במכוניות – עדכון 04/05/14

עדכון – 05.09.2014

לא באמת רציתי לעדכן. אבל אחרי כמה שיחות משפחתיות בסופ״ש החלטתי שזה חשוב בשבילי לעקוב. 

אז, ילד ביהוד, המשפחה שבורה. וגם אני.

http://news.walla.co.il/?w=/4487/2782699&m=1

וגם ילד נשכח באוטו באלעד, לזמן קצר מכדי שידרש טיפול. אבל איך קראו לזה בצבא? כמעט ונפגע? 

http://news.walla.co.il/?w=/4487/2782674

עדכון 04.05.2014

הקיץ חזר ואיתו פעוטות נוספים שנשכחים במכוניות לוהטות.

הורים, בבקשה, אם תתרכזו במשהו אחד בחיים שלכם מעכשיו, שהוא יהיה לא לשכוח את הילד, בשום מקום, אף פעם.
http://news.walla.co.il/?w=/550/2743188

עריכה 25.10.2013

היה עוד מקרה היום בב"ש, אחסוך מקוראי הבלוג הספורים את הלינק. אחסוך גם מעצמי. אני לא אחזור לפוסט הזה יותר, לפחות לא בעתיד הנראה לעין. קשה לי מדי, ומצב הרוח שלי כרגע פונה יותר לכיוון חצי הכוס המלאה.

חשבתי שאני אחכה עם זה עוד קצת, אבל היום שוב היה סיפור על ילד שנשכח ברכב וחולץ על ידי שבירת החלון. אז הנה משהו ששמרתי במגירה הוירטואלית, שיחה שהייתה לפני כמה שבועות בזמן רצף המקרים הקודם.

הטקסט מאוד קרוב להעתקה של החלק שלי בלבד בשיחה.

אני הפוך לגמרי בגלל הסיפורים האלו.

מתקשה להבין את כל אלו שרוצים "צעדי חקיקה" או "חובת התקנה" של איזה חפץ שיזכיר להם. אני גם מציץ בנייד בנהיגה, אבל מגיל 0 כשהוא איתי באוטו הוא מרכז תשומת הלב שלי פרט לכביש שלפני ומצדדי. אני מנסה תמיד לדובב אותו, לדבר איתו, שולח יד ומלטף לו את הרגל מאחורה. זה עניין של אחריות הורית. זה הכל.

בן שנתיים וחודש. קראתי חלק מהמאמר בוושינגטון פוסט, ומשום מה (גם שם) בכל מקום מנסים לתת פתרונות שיתאימו לטמבל שמנסה להספיק הכל. במקום פשוט לומר, כשאתה עם הילד באוטו, אל תתעסק במה שקורה מסביב חוץ מהדרך והילד.

אם הגישה הזו חסרת סיכוי, ילדים ימשיכו למות ככה ואנחנו נצטרך להפסיק להתרגש מזה. הרעיון הכי מטופש ששמעתי השבוע היה "שימו אחת מנעליכם ליד הילד".

שימו אחת מנעליכם ליד הילד.

שימו

אחת

מ-נ-ע-ל-י-כ-ם

ליד הילד.

נעל > ילד

מה?

אחריות הורית לא מתבטאת בתשומת לב כדי לא לשכוח את הילד. זה ההבנה שהילד הוא חלק ממך, כמו שאתה מצחצח שיניים בבוקר.

עוד לפני הסיפורים האלו לי ולאשתי היה מנהג לדבר אחד עם השני אחרי איסוף והורדה של הילד בגן. מהסיבה הפשוטה שרק רצינו לדעת שהוא התחיל את היום טוב או שהוא במצב רוח טוב אחרי הגן.

החיים שלי לא נוחים יותר או פחות משל אחרים.

אתה מייצר את הנוחות לעצמך. הבחירה להמשיך לנסות לנהל את העולם כשכל מה שאתה צריך זה לתת עשרים דקות תשומת לב לילד שלך היא הבחירה הבעייתית, לא הבחירה העדיפה.

עדכון 11/8/2013

עדיין לא ברורה לי המטרה לגמרי, אבל אני אתחיל לאסוף לינקים ולשתף את הפוסט מחדש בכל פעם שזה יקרה. אולי תזלוג מזה איזושהי השפעה
http://news.walla.co.il/?w=//2669012

עדכון 27/08/13

16 יום בסה"כ מהאירוע הקודם – חייו של ילד בן שנתיים ניצלו הודות לערנות
http://news.walla.co.il/?w=/90/2673607

בעיקר מפריע לי החוסר ב follow up על המקרים האלו

עוד יומיים עברו – לאחר ששלחו לי הודעה על כך שהיה עוד מקרה של תינוק שנשכח ברכב, הלכתי לאתרי החדשות הרגילים (וואלה, טמקא), לא ראיתי שום דיווח שם והבנתי שהפעם אני ממש צריך להשתמש בשירותי גוגל, כי התינוק ככל הנראה בחיים אז זה לא סיפור מספיק חשוב.

http://news.nana10.co.il/Article/?ArticleID=1001876

כרגיל, אין שום follow up, אין מספרים. בינתיים מקום המדינה יותר תינוקות מתו לאחר שנשכחו ברכבים מאנשים שמתו מהתקפות טילים כימיים.

לא פופולרי

לפני כמה חודשים (21.4) "התרתחתי" קלות בעקבות טורנדו כוורת (קאמבק וכו'). טור באותה הרוח שכתבתי התפרסם בנרג', אין לינק כי הוא הורד משם אחרי זמן מה. כמובן שהיו טוקבקים, כמובן שכולם נגעו בעובדה שמרוקאי חצוף מעז לבקר את כוורת.

אני אוהב את כוורת, לא אהבתי את הבלגן שהיה סביבם. ומכיוון שאם בארזים נפלה שלהבת וכו', אשתי מחר תהיה בהופעה שלהם. כדי לציין את האירוע, הנה הגירסה הלא ערוכה שלי לאותו טור שהתפרסם.

זה התחיל מההודעה על שתי הופעות איחוד בבריכת הסולטן ובקריסת מערכת הזמנת הכרטיסים. המשיך בקריסה נוספת של המערכת לאחר הודעה על הופעה שלישית, וכמעט הגיע לשיא לאחר הבשורה על הופעת איחוד נוספת אחרונה בהחלט בפארק הירקון בתל אביב. קריאות שמחה נרגשות מקיוביקלס בעבודה, השוואות לביטלס\לד זפלין בפייסבוק, תמונות נרגשות באינסטגרם ושיתוף שיחות טלפון עם בני משפחה בטוויטר.

סיר הלחץ התפוצץ אחרי המערכון של ארץ נהדרת הרגשתי שאיני יכול עוד לשמור את זה בבטן, כוורת הם חבורה של אנדר אצ'יברים שהעדיפו לשיר שירי גאגים של תיכון במקום לעשות מוזיקה איכותית שתתאים לרמה ההזויה של המוזיקאים שחברים בה.

ככה זה מרגיש אחרי שמפטמים אותך כמו אווז מסכן במשך שנים בפה קבור הכלב. על כל שיעור מולדת אחד קיבלתי עשרה הורה היאחזות, על כל ילד מזדקן הזריקו לי שישה נחמד, על כל היא כל כך יפה חטפתי חמישים יו יה לרקות. שלושה אלבומים, כמעט ארבעים שירים וכל מה שאני זוכר הן בדיחות עבשות, שיר המכולת היה יכול לתפוס מקום של כבוד בקלטת הילדים של אריק אינשטיין בצמוד לגברת עם סלים.

אחרי שהתפרקו יוני רכטר הפך (לטעמי) למלחין הטוב ביותר במוזיקה העברית, אפרים שמיר היה לזמן קצר מאוד מלך הגרוב, אלון אולארצ'יק עשה מהבאסה קריירה, קלפטר חיזק את מעמדו כאריק קלפטון בלבנט, גידי גוב הפך לאחד המבצעים הטובים ביותר בשלושים השנים האחרונות, ודני סנדרסון העלה לדרגת אומנות את הבדיחות עם גזוז, דודה וקריירת הסולו שלו. אולי החבורה החד פעמית הזו לא יכלה באמת לתת לכל אחד ביטוי, גם לדרים טים של 1992 היה אלוהים אחד, אבל זה עדיין הורג אותי שהאיש שהלחין את שטח ההפקר היה בסה"כ קלידן ברקע.

כנראה שאי אפשר להפריז בערכה של נוסטלגיה, עשרות (מאות?) אלפי ישראלים ירימו סמארטפונים באוויר כשאפרים שמיר ישיר על ארי ודרצ'י וכולם יחכו לסוף ההדרן וייצווחו בדיחה על הבן דוד שטבע כי למד שחיה בהתכתבות. ורק אני אשב לי בחושך ואנסה לדמיין מה היה קורה אם דני סנדרסון לא היה המבוגר האחראי כשהוקמה הלהקה הזו.

מה שגורם לי לחזור לקשקש קצת זה הספורט

כן, אני יודע. גם אני מאוכזב מזה

כשהתחלתי בלוג הייתי בטוח שהאקלקטיות שלי תבוא לידי ביטוי בהגיגים רבים על מה שמעניין אותי ומה שגם חשוב לי. מסתבר שזה בעיקר ספורט. מתוך 12 פוסטים, שישה הם על ספורט, אחוז מאוד גבוה. אני בן אדם שטחי, מש"ל.

ולעניינינו, את הפוסט הזה אני מתחיל 8 דקות לסיום המשחק של ישראל נגד איטליה במוקדמות אליפות אירופה כשישראל מובילה ב-7 הפרש. אני מאוד מקווה שהיא תנצח כי כרגע כדורסל הפורוורדים של ראן אנד בלגאן של הנבחרת מאוד יפה לעין, מה שמאוד עוזר הוא אחוז שערורייתי של האיטלקים משלוש.

חבורה של ישראלים זריזים, לא גבוהים, שיודעים להחזיק בכדור נותנים שואו של כדורסל שבאופן יחסי לתחילת עונה הוא ברמה די טובה. זה עושה חשק לדבר על זה, לעזאזל, עושה חשק לצעוק את זה.  ובין כל השמות החצי גדולים (כספי, אליהו, הלפרין למשל), מתחבא לו איזה קומוניסט כמו קוקיה, שגורים לי לשכוח שהוא משחק בהפועל ירושלים. בגובה 2 מטר וכלום ,ידיים טובות, מיקום והמוווון רצון הוא מצליח למשך כמה דקות במהלך המשחק הזה לעמוד מול ברניאני הבהמה מטורונטו בהגנה ולעשות תנועה נהדרת בלי כדור בהתקפה.

2 דקות לסיום, 12 הפרש לישראל, 10, אחרי דאנק של בלינלי (שחקן שחקן) המזל שהוא עושה עבירה חמישית מיד אחר כך על יוגב אוחיון. 2 זריקות אחת בפנים, ומלאאא ריבאונדים בהתקפה לישראל, לאיטלקים נשארו 40 שניות ו-11 הפרש. זה נגמר.

79-71 לישראל בסיום. כייף. להשוואה, ישראל מנצחת את קרואטיה בחוץ 2-0 במשחק הפתיחה של מוקדמות כלשהם בכדורגל.

אני באמת מאושר, מאוד דומה לאיך שאני מרגיש ששחר פאר עולה לשמינית גמר טורניר גראנד סלאם, או דודי סלע מצליח לתת הופעה בסיבוב שני בטורניר באותו סדר גודל. יש למה לצפות למשחקים הבאים.

אל אל ישראל!

ועדת המעקב לענייני מפרץ מקסיקו – פרק 2

אני לא חושב שנשארו בעולם What the fucks, כי BP גמרו את כולם. מעדויות שעולות בשטח, BP מונעת מעובדי ניקו לחבוש מסיכות נגד הזיהום.

אני לא נכנס כרגע לסוג הזיהום הריאתי שיכול לקרות באזור נגוע בנפט מהסיבה הפשוטה שאין לי מושג בזה. מה שמטריף אותי הוא העובדה ששוב BP עושים דברים שמונעים אך ורק מיחסי ציבור ולא משום דבר אחר.

וידאו שיקצר הרבה מילים שאפשר לכתוב:

ולמי מכם שיש לו כח לקרוא על זה באנגלית ובפירוט, גיזמודו עושים זאת שוב

לקוראים מצפון אמריקה אני קורא לחתום על העצומה

לפרק הראשון של ועדת המעקב

נמאס לי להתנתק מ-Battlefield 1943

אני לא גיימר

לוקח לי חודשים לסיים משחק שאמור להיות די פשוט (Infamous) וגם בו אני צריך להיכנס מדי פעם למדריכים באינטרנט שיסבירו לי איך לעבור את המפלצת התורנית. קניתי לי PS3 כי זה אחד הדברים הטובים ביותר שיכולים להעביר זמן מת (יום כיפור, המרק מתבשל על האש, העוגיות נאפות בתנור וכו') וגם כי מדי פעם יש איזשהו משחק שממש עושה לי את זה (שוב Infamous – מת כבר שייצא 2).

למי שלא מכיר, אפשר לשחק בPS3 ברשת עם שחקנים מכל העולם, אחד המשחקים הנפוצים בז'אנר הזה הוא Battlefield 1943, משחק מרובה משתתפים בחזית אסיה (אין קשר לסידרה שיצאה של שפילברג והנקס – הפסיפיק).
מצאתי באינטרנט חנות שמוכרת כרטיסי PSN כך שאני לא אצטרך לטוס לארה"ב בשביל לקנות אחד, והלכתי לי לחנות של הPS3 כדי לרכוש לי את 1943. הורדה זריזה, התקנה טיפה פחות זריזה ואפשר להתחיל.

מאותו רגע רק התחלתי, לא סיימתי משחק אפילו פעם אחת. באופן מובהק המשחק התנתק כל 4,5 דקות. מכאן התחיל מסע התלאות שלי עד לגראנד פינאלה שקרה היום, ה-9 ליולי 2010, ובו הצלחתי לשחק חצי שעה רצוף עד שמנקה הגיע לסלון. איך זה קרה? אני אתחיל באיך זה לא קרה. נסיונות שלי לנתק את כל המכשירים שצורכים רשת מהראוטר וכיבוי הוויירלס בראוטר לא עזרו בכלום. חיפושים על התנתקויות בגוגל מהמשחק בעברית ובאנגלית רק הגיעו לשרשורי פורומים בכייניים על EA שאוכלים לי ו-DICE ששותים לי. בעברית זה הגיע לרמה גרועה יותר שבזק בינלאומי הפכה להיות השעיר לעזאזל בעניין הניתוקים. בתור לקוח בזק בינלאומי התקשרתי מייד לתמיכה הטכנית שלהם לראות אם יש משהו שאפשר לעשות, ענה לי בחור מאוד נחמד בשם אנדריי, ניסה לשנות דברים אצלו, העביר אותי לחבילת גיימר כדי לראות אם זה פותר את הבעיה אך כלום לא עזר. הניתוקים נשארו.

הגיע יום שישי ולא צריך לקום לעבודה בבוקר, אבל כן אפשר לקחת את כל העניין הזה ברצינות. התחלתי לשחק שוב כדי לראות אם זה סתם היה איזה עניין של כמה שבועות, יש ניתוקים כמובן. שוב פותח את החיפושים הרגילים של גוגל, שוב אותן תוצאות. באותו רגע רציתי לתת לעצמי את הבעיטה הכי חזקה שיש, מהסיבה הפשוטה שחטאתי באותה בעיה שלגביה אני מטיף לאנשים אחרים, כשמחפשים בגוגל, תשתמשו במילים מדוייקות. יש מספיק תוצאות כדי שתוכלו לקבל משהו מתאים. החיפוש שהשתמשתי עכשיו היה battlefield 1943 every 4 minutes, שימו לב, אין את המילה ניתוקים, התנתקות וכו' לא בעברית ולא באנגלית. חשבתי שבעצם מילים כאלו נפוצות רק יחרבנו את תוצאות החיפוש. בתוצאות שקיבלתי התחלתי להיכנס לחמישיה הראשונה, למזלי לא הייתי צריך להגיע לתוצאה החמישית. התוצאה הרביעית היא זו שעזרה לי.

בגדול, יש שם רשימה של פורטים שצריך לפתוח, וכן הגדרה של הIP של הPS3בתור DMZ – על רגל אחת, ה-PS3 תהיה בעצם המטרה של כל הפאקטים ללא מטרה, אבל זה ממש על רגל אחת. לגבי ה-DMZ, ההדרכה שם היא לגבי ראוטרים של Linksys, אבל מה שחשוב בעצם זה העיקרון. לגבי הפורטים:

TCP Ports: 80, 13020, 18280, 18285
UDP Ports: 53, 3074, 11000-11030, 18285

עכשיו הכל עובד פצצה. חצי שעה רצופה ושלושים איש ברחבי העולם שצריכים לחכות 10 שניות עד שהם חוזרים למשחק (הרגתי אותם)

ועדת המעקב לענייני מפרץ מקסיקו – או וואט דה פאק BP

או קיי BP. וואט דה פאק?!

החדשות האחרונות מאזור קידוח אופק שבמפרץ אומרות שBP גרמו לנפט לזרום בעוצמה חזקה יותר. כן, חזקה יותר. ועכשיו יורד גשם נפט בלואיזיאנה (וידאו – יש מצב שהכבישים שם פשוט מטונפים)

חוקי מרפי שברו שיאים במפרץ – רובוט שBP הורידה כדי לבדוק עניינים למטה ולצלם קצת, נתן מכה קטנה לצינור וגרם לגז להעיף מכסה שעצר חלק מהנפט הדולף, יכול להיות שזה זמני כי כרגע בודקים את מצב הצינור ואם אפשר להחזיר את המכסה, אבל עדיין, מרפי לקח את העניין בתור פרוייקט.

עדכונים בהמשך.

מגע הזהב של דיוויד בלאט חוזר?

התחלתי לכתוב את הפוסט הזה כשכל מה ששמעתי היה על ההחתמה של ג'ף פוט (כמו רגל באנגלית, לא כמו שאתם חושבים). בינתיים התווספו להן עוד כמה שמועות, על עומאר קוק, קווינסי דובי (דיוויד, אתה לא זוכר מה היה לך עם הקווינסי הקודם?).  למען הסדר הטוב והקרדיט לדיוויד, נדבר רק על הציפור שביד ולא על השתיים שעל העץ.

אז מי אתה ג'ף פוט?

אמנם, על קומפילציות היילייטס מיוטיוב צריך לסמוך כמו על קלטת מהלכים נבחרים של מאור בוזגלו, אך ובכל זאת נראה שמדובר פה בגבוה פיזי מאוד, עם המון כח – ורואים את זה בקפיצה השניה, השלישית והרביעית לריבאונד, מה שדיאור פישר לעולם לא יכל לעשות – בעל ידיים זריזות בהגנה, שנראה כמו באנקר במהלכי פוסט אפ כשההגנה לא מאורגנת – שימו לב בקליפ לפי התוצאה והזמן במהלכים מסויימים שכדורים ראשונים פנימה במשחק הולכים אליו. כמובן, לא הכל נהדר. הוא עדיין קצת כבד מצד אחד וטיפה רזה מצד שני. נראה שאת מירב הנקודות שלו הוא עשה כששחקן מושך דאבל טים ומסר לו מתחת לסל (למרות שגם להיות חופשי וזמין למסירה צריך לדעת, יניב גרין עשה מזה קריירה).

השאלה אם מכבי תשאיל אותו לשנה הייתה רלבנטית לדעתי לפני שדיאור פישר הודיע שהוא חתם בריאל מדריד (אינפלציית המחירים של הגבוהים באירופה היא נושא לפוסט אחר לגמרי). כרגע, הוא חייב להישאר בתור מחליף ראשון לגבוהים (לאזמה חוזר? מי 5 פותח?)

שתי שאלות לא פתורות, איך הזריקה מחצי מרחק? איך אחוזי העונשין? שתי תשובות שיכולות להכריע לגבי יכולתו להיות גבוה משמעותי או עוד אפיזודת חוסיין בשוק חולפת.

טל בורשטיין, מחלה או תרופה

בשתי העונות הראשונות שלו במכבי, קראנו לבורשטיין המחלה (לעיתים גם המגפה כשהוא ממש עיצבן). דרך המשחק שלו הייתה (בעיננו, אוהדים מסורים משער 12) נוראית, ילד שלוקח כדור לסל עם הראש בקיר או מאבד אותו עם הראש באדמה. אין ספק שהיו לו כמה מהלכים טובים, אך השכיחות הנמוכה שלהם שהראיתה את הפוטנציאל רק עיצבנה אותנו יותר. אז חזר פיני להיכל, ובורשטיין הפך לגבר. שחקן עם ביצים, שחקן של מהלכים גדולים, שחקן של מאמן, אול אראונד גארד, כל הסופרלטיבים שקיימים. טל בורשטיין היה תרופה, שחקן הפעולות השחורות שצריך בקבוצה נוצצת כיהלומים.

טל בורשטיין

גיד אכילס. כנראה שהוא לא סתם קיבל את השם הזה, חתיכת נקודת תורפה, במיוחד כשהוא נקרע. בורשטיין נעלם, היכולות קוצצו ב80%. האופי החזק עזר לו להתגבר על הפציעה והפסד האליפות לחולון, ולחזור לעונת החזרת האליפות, אך כשחקן מה שנשארו הן הביצים, האומץ. היכולת נעלמה.

בורשטיין טס לספרד, לעונה שמצטיירת כבינונית פלוס מהסטטיסטיקה. ועכשיו דיוויד בלאט מחזיר אותו, חוד החנית בהחזרת מכבי ת"א לשנים הגדולות. התרופה לדיכאון הקליני שבו מכבי ת"א נמצאת. אני מאוד מקווה שדייויד לא מייעד אותו לשחק בחמישיה והוא מתכוון להביא שחקנים בכושר טוב יותר. אם הוא יצליח להגיע לחמישיה, שזה יהיה בזכות ולא בגלל רצון הארגון להדגיש את הפיצוי על הישראליות החסרה העונה.

דעתי האישית? האופי של בורשטיין מצויין לתהליך ההבראה, יכולותיו כשחקן קצת פחות. הלוואי ויוכח אחרת.

(יאללה מכבי!)