קטגוריה: כדורסל

מה שגורם לי לחזור לקשקש קצת זה הספורט

כן, אני יודע. גם אני מאוכזב מזה

כשהתחלתי בלוג הייתי בטוח שהאקלקטיות שלי תבוא לידי ביטוי בהגיגים רבים על מה שמעניין אותי ומה שגם חשוב לי. מסתבר שזה בעיקר ספורט. מתוך 12 פוסטים, שישה הם על ספורט, אחוז מאוד גבוה. אני בן אדם שטחי, מש"ל.

ולעניינינו, את הפוסט הזה אני מתחיל 8 דקות לסיום המשחק של ישראל נגד איטליה במוקדמות אליפות אירופה כשישראל מובילה ב-7 הפרש. אני מאוד מקווה שהיא תנצח כי כרגע כדורסל הפורוורדים של ראן אנד בלגאן של הנבחרת מאוד יפה לעין, מה שמאוד עוזר הוא אחוז שערורייתי של האיטלקים משלוש.

חבורה של ישראלים זריזים, לא גבוהים, שיודעים להחזיק בכדור נותנים שואו של כדורסל שבאופן יחסי לתחילת עונה הוא ברמה די טובה. זה עושה חשק לדבר על זה, לעזאזל, עושה חשק לצעוק את זה.  ובין כל השמות החצי גדולים (כספי, אליהו, הלפרין למשל), מתחבא לו איזה קומוניסט כמו קוקיה, שגורים לי לשכוח שהוא משחק בהפועל ירושלים. בגובה 2 מטר וכלום ,ידיים טובות, מיקום והמוווון רצון הוא מצליח למשך כמה דקות במהלך המשחק הזה לעמוד מול ברניאני הבהמה מטורונטו בהגנה ולעשות תנועה נהדרת בלי כדור בהתקפה.

2 דקות לסיום, 12 הפרש לישראל, 10, אחרי דאנק של בלינלי (שחקן שחקן) המזל שהוא עושה עבירה חמישית מיד אחר כך על יוגב אוחיון. 2 זריקות אחת בפנים, ומלאאא ריבאונדים בהתקפה לישראל, לאיטלקים נשארו 40 שניות ו-11 הפרש. זה נגמר.

79-71 לישראל בסיום. כייף. להשוואה, ישראל מנצחת את קרואטיה בחוץ 2-0 במשחק הפתיחה של מוקדמות כלשהם בכדורגל.

אני באמת מאושר, מאוד דומה לאיך שאני מרגיש ששחר פאר עולה לשמינית גמר טורניר גראנד סלאם, או דודי סלע מצליח לתת הופעה בסיבוב שני בטורניר באותו סדר גודל. יש למה לצפות למשחקים הבאים.

אל אל ישראל!

השארת תגובה

מתויק תחת כדורסל

מגע הזהב של דיוויד בלאט חוזר?

התחלתי לכתוב את הפוסט הזה כשכל מה ששמעתי היה על ההחתמה של ג'ף פוט (כמו רגל באנגלית, לא כמו שאתם חושבים). בינתיים התווספו להן עוד כמה שמועות, על עומאר קוק, קווינסי דובי (דיוויד, אתה לא זוכר מה היה לך עם הקווינסי הקודם?).  למען הסדר הטוב והקרדיט לדיוויד, נדבר רק על הציפור שביד ולא על השתיים שעל העץ.

אז מי אתה ג'ף פוט?

אמנם, על קומפילציות היילייטס מיוטיוב צריך לסמוך כמו על קלטת מהלכים נבחרים של מאור בוזגלו, אך ובכל זאת נראה שמדובר פה בגבוה פיזי מאוד, עם המון כח – ורואים את זה בקפיצה השניה, השלישית והרביעית לריבאונד, מה שדיאור פישר לעולם לא יכל לעשות – בעל ידיים זריזות בהגנה, שנראה כמו באנקר במהלכי פוסט אפ כשההגנה לא מאורגנת – שימו לב בקליפ לפי התוצאה והזמן במהלכים מסויימים שכדורים ראשונים פנימה במשחק הולכים אליו. כמובן, לא הכל נהדר. הוא עדיין קצת כבד מצד אחד וטיפה רזה מצד שני. נראה שאת מירב הנקודות שלו הוא עשה כששחקן מושך דאבל טים ומסר לו מתחת לסל (למרות שגם להיות חופשי וזמין למסירה צריך לדעת, יניב גרין עשה מזה קריירה).

השאלה אם מכבי תשאיל אותו לשנה הייתה רלבנטית לדעתי לפני שדיאור פישר הודיע שהוא חתם בריאל מדריד (אינפלציית המחירים של הגבוהים באירופה היא נושא לפוסט אחר לגמרי). כרגע, הוא חייב להישאר בתור מחליף ראשון לגבוהים (לאזמה חוזר? מי 5 פותח?)

שתי שאלות לא פתורות, איך הזריקה מחצי מרחק? איך אחוזי העונשין? שתי תשובות שיכולות להכריע לגבי יכולתו להיות גבוה משמעותי או עוד אפיזודת חוסיין בשוק חולפת.

השארת תגובה

מתויק תחת כדורסל

טל בורשטיין, מחלה או תרופה

בשתי העונות הראשונות שלו במכבי, קראנו לבורשטיין המחלה (לעיתים גם המגפה כשהוא ממש עיצבן). דרך המשחק שלו הייתה (בעיננו, אוהדים מסורים משער 12) נוראית, ילד שלוקח כדור לסל עם הראש בקיר או מאבד אותו עם הראש באדמה. אין ספק שהיו לו כמה מהלכים טובים, אך השכיחות הנמוכה שלהם שהראיתה את הפוטנציאל רק עיצבנה אותנו יותר. אז חזר פיני להיכל, ובורשטיין הפך לגבר. שחקן עם ביצים, שחקן של מהלכים גדולים, שחקן של מאמן, אול אראונד גארד, כל הסופרלטיבים שקיימים. טל בורשטיין היה תרופה, שחקן הפעולות השחורות שצריך בקבוצה נוצצת כיהלומים.

טל בורשטיין

טל בורשטיין

גיד אכילס. כנראה שהוא לא סתם קיבל את השם הזה, חתיכת נקודת תורפה, במיוחד כשהוא נקרע. בורשטיין נעלם, היכולות קוצצו ב80%. האופי החזק עזר לו להתגבר על הפציעה והפסד האליפות לחולון, ולחזור לעונת החזרת האליפות, אך כשחקן מה שנשארו הן הביצים, האומץ. היכולת נעלמה.

בורשטיין טס לספרד, לעונה שמצטיירת כבינונית פלוס מהסטטיסטיקה. ועכשיו דיוויד בלאט מחזיר אותו, חוד החנית בהחזרת מכבי ת"א לשנים הגדולות. התרופה לדיכאון הקליני שבו מכבי ת"א נמצאת. אני מאוד מקווה שדייויד לא מייעד אותו לשחק בחמישיה והוא מתכוון להביא שחקנים בכושר טוב יותר. אם הוא יצליח להגיע לחמישיה, שזה יהיה בזכות ולא בגלל רצון הארגון להדגיש את הפיצוי על הישראליות החסרה העונה.

דעתי האישית? האופי של בורשטיין מצויין לתהליך ההבראה, יכולותיו כשחקן קצת פחות. הלוואי ויוכח אחרת.

(יאללה מכבי!)

השארת תגובה

מתויק תחת כדורסל